פרופ' אירית בכר
  רופאת עיניים מנתחת
  מומחית לקרנית, קטרקט וניתוחים להסרת משקפיים
iclinic.co.il
טל. 03-7557111
טל. 03-7643004
תזונה וירוד (קטרקט): תמונת מצב 

ד"ר רותי סלע, פרופ' אירית בכר מחלקת עיניים, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה 

מבוא

מחקרים רבים במודלים של חיות מעבדה הוכיחו כי חסרים תזונתיים עשויים להוביל לירוד תלוי גיל במהלך השנים. עם זאת, יש קושי ניכר להוכיח אטיולוגיה זו בבני אדם. מחקרי אוכלוסייה מצאו כי מצב סוציו-אקונומי נמוך, רמת חינוך נמוכה ותזונה לקויה קשורים לעלייה בשכיחות ירוד תלוי גיל באופן מובהק. כמו כן, ידוע כי עישון או שימוש בטבק על מוצריו השונים הוא אחד מגורמי הסיכון הניתנים למניעה המשמעותיים ביותר לירוד (1). 
משימות כמו זיהוי המרכיבים היחידניים בתזונה שחסר בהם מוביל לירוד תלוי גיל ואיזו תוספת תזונתית עשויה להגן מפני ירוד הן קשות לבידוד. יש מספר מחקרים המצביעים על אפקט הגנתי מפני ירוד בנטילת מולטי-ויטמינים כתוספי תזונה, וכן של תזונה העשירה באחד מהבאים: ויטמין
A, C, E, ניאצין, תיאמין, ריבופלבין, בטא קרוטן, חלבונים וחומצות שומן מסוג אומגה 3. אף על פי כן, מחקרים אחרים מראים שלוויטמין C ולוויטמין E יש השפעה מינימלית, אם בכלל, על התפתחות ירוד (1). 
מרכיבי תזונה נוספים שנחקרו הם לוטאין וזאקסנטין, הקרטנואידים העיקריים שנמצאו בעדשות אנושיות. מחקרים אחרונים הראו ירידה בינונית בסיכון לירוד עם עלייה בשכיחות נטילת מזון מועשר בלוטאין (לדוגמה: תרד, ברוקולי, כרוב). צריכת תרד מבושל יותר מפעמיים בשבוע הייתה בזיקה לירידה בסיכון לירוד, זאת לאחר תיקון לסגנון חיים בריא. נוסף על כך, ידוע כי אפיזודות חמורות של שלשול המוביל להתייבשות, עשויות להיות קשורות לעלייה בסיכון להיווצרות ירוד (2,1). 
אחד המחקרים המקיפים ביותר שבוצעו בנושא, מחקר ה-
AREDS
(Age-Related Eye Disease Study)
שפורסם ב-2001, הראה שבמעקב של 7 שנים, צריכת ויטמין C, E ובטא קרוטן במינון גבוה לא עיכבה התפתחות או התקדמות של ירוד, וזאת בניגוד להשפעתה על התפתחות ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD). תוסף תזונה של מולטי-ויטמינים שהוצע למשתתפי המחקר (Centrum), היה בעל אפקט הגנתי בינוני להתפתחות עכירויות גרעיניות (3). 
בימים אלה מבוצע מחקר ה-
AREDS 2, מחקר רב מרכזי ורנדומלי, שמטרתו להעריך את האפקט של תוספת פומית של קסנטופילים (לוטאין וזאקסנטין) במינון גבוה, וכן של אומגה 3/LC-PUFAs) DHA ו-EPA) על התפתחות AMD וירוד. מחקר זה צפוי לכלול כ-4,000 משתתפים בגילים 85-50 שנה. ההרשמה למחקר הסתיימה ביוני 2008, ואורך תקופת המעקב צפוי להיות 6-5 שנים. במחקר זה ייבדקו גם ההשלכות של הורדת בטא קרוטן ואבץ, כל אחד בנפרד, מהפורמולה הנוכחית שעליה הומלץ במחקר ה-AREDS למניעת AMD, על פי תוצאות מחקר ה-AREDS המקורי. 

בסקירת ספרות זו נתייחס לקשר בין תזונה לירוד תלוי גיל, בדגש על מחקרים שבדקו את השפעתם של ויטמין
C,ויטמין E, קרוטנואידים, פחמימות ואומגה 3 על הסיכון לירוד. 
טבלה 1 מסכמת את המחקרים המשמעותיים שפורסמו עד כה בנוגע לתוספי תזונה וירוד, שיידונו במאמר הנוכחי (4). 

מבואתזונה והסיכון לפתח ירוד תלוי גיל 

בארה"ב השכיחות של (ARC) Age Related Cataract הוא משמעותי מבחינה ראייתית, ועולה מ-5% בגיל 65 לכ-50% אחרי גיל 75. 
בעוד שני עשורים צפוי שההיארעות תעלה ב-50% לנוכח העלייה בתוחלת החיים. 
מספר סיבות עיקריות להעמקה בחקר הקשר בין תזונה לסיכון לפתח 
 ARCו-(ARM) Age Related Maculopathy. תחילה, קיים היגיון רב בכך שאותם מרכיבים תזונתיים ששומרים על תפקוד העין לאורך זמן, יהיו גם אלה שפועלים במנגנוני הזדקנות ופגיעה בתפקוד. שנית, אם ניתן יהיה להצביע על מרכיבים מסוימים במזון, שתוספת או גריעה שלהם בתפריט היומי ימנעו או יעכבו התפתחות ירוד, ניתן יהיה לשפר משמעותית את איכות החיים של האוכלוסייה המזדקנת, וזאת באמצעים נוחים, זולים וזמינים, בעיקר לנוכח המשאבים הכירורגיים הדלים במקומות רבים בעולם. 
ידוע שעקה חמצונית, שגורמי הסיכון להתפתחותה כוללים חשיפה לשמש ועישון, כמו גם תהליכים ביוכימיים, כמו גליקציה וגליקוזידציה, נמצאה באסוציאציה לפגיעה בעדשה וברשתית. ספרות עדכנית מצביעה על כך שאנטי-אוקסידנטים עשויים להקטין את הסיכון ל-
ARC באמצעות שינוי של התהליכים הנ"ל. לנוכח הקשר בין עקה חמצונית לפגיעה תלוית גיל בעיניים, אין זה מפתיע שפורסמו עד היום יותר מ-80 מחקרים שניסו לקשור צריכת אנטי-אוקסידנטים לסיכון ל-ARC ו-(ARM) 5
בעוד נתונים ממחקרי תצפית, המבוססים רובם על ש
אלוני תזונה, תומכים ברובם בכך שלאנטי-אוקסידנטים במזון או כתוספי תזונה יש השפעה הגנתית מפני ירוד, תוצאות ממחקרים התערבותיים, במסגרתם ניתנים תוספי תזונה או מבוצע מעקב אחר רמות התוסף במזון או בדם, הם על פי רוב פחות מעודדים ופחות חד-משמעיים בנוגע להורדת שכיחות או להתקדמות ARC. ייתכן שהסתירות העולות ממחקרים שונים הן תולדה של ריבוי המנגנונים הכרוכים בהזדקנות. לדוגמה, יש קושי ניכר לבטל את האפקט של מצבם התזונתי של משתתפי המחקר בילדות ובגיל הנעורים, וייתכן שהשפעת מנגנונים אלה, ובפרט על מנגנוני היווצרות ירוד, היא מכרעת. 

מחקרים התערבותיים: תוצאות סותרות 

יותר מ-10 מחקרים רנדומליים, כפולי-סמיות, מבוקרים, התערבותיים העריכו את היעילות של תוספי ויטמינים מסוימים/תוספת של מולטי-ויטמין על הסיכון לירוד, עם תוצאות מעורבות. 
מחקרי ה-
AREDS, (VECAT) Vitamin E, Cataract and Age-Related Maculopathy Study, (ATBC) The Alpha-Tocopherol Beta-Carotene Study ו-Women’s Health Study Trials מצאו שאין זיקה מובהקת סטטיסטית בין מתן תוספי ויטמינים לסיכון לפתח ירוד. ה-Linxian, Physician’s Health Study ו-(REACT) The Roche European American Cataract Trial, מצאו זיקה, ובפרט אפקט מגן, לשימוש בתוספי תזונה ספציפיים בתת-קבוצות שונות של גיל, מגדר ולאום (5). 
אף שמחקר ה-
AREDS לא הגיע למסקנה שתוספת ויטמינים מקטינה סיכון להתפתחות עכירויות, יש מספר בעיות בעיצוב המחקר שמצביעות על צורך בביצוע מחקרי המשך נוספים: תחילה, 66% מהמשתתפים נטלו באופן קבוע עוד טרם תחילת המחקר את תוסף התזונה  (Centrum) שכולל ויטמין C, E, בטא קרוטן ואבץ. ייתכן שדבר זה טשטש את ההבדלים בריכוזי הוויטמינים בין מי שטופלו לבין קבוצת תרופת הדמה. שנית, ייתכן שיש צורך בבדיקה רגישה יותר לפי גיל ומשך נטילת תוספי התזונה, שכן מחקרים ארוכי טווח שחקרו מתן תוספי תזונה מגיל צעיר יותר ולתקופה ארוכה יותר למשל ה-(NVP) – Nutrition and Vision Project, תת-מחקר של ה-(NHS) Nurses’ Health Study, הראו ירידה בשכיחות או בהתקדמות של עכירויות העדשה עם תוספי תזונה דומים (7-5. תוצאה זו מתאימה לממצאים ביוכימיים לפיהם קשה מאוד לעצור תהליך אגרגציה של חלבונים, כפי שקורה במנגנון היווצרות ירוד, לאחר שכבר התחיל. 
בהקשר זה מומלץ לשים לב למחקר ה-
CTNS 
(The Italian-American Clinical Trial of Nutritional Supplements and Age-Related Cataract), מחקר שראשיתו בשנת 2003 ומטרתו לעקוב במשך 13 שנה אחרי היעילות והבטיחות במתן תוסף ויטמינים/מינרלים במינון המומלץ, (RDA) Recommended Daily Allowance, באופן יום-יומי למניעת ירוד (9,8). בשונה מהאוכלוסייה האמריקנית שנחקרה ב-AREDS, באוכלוסייה האיטלקית לא מקובל לצרוך תוספי תזונה באופן קבוע, דבר שמאפשר לבדוק את היעילות של תוספי תזונה לעומת היעדר מוחלט בשימוש בהם. 
מעניין לראות כי על פי תוצאות הביניים של המחקר, חלה ירידה בכלל ה-
Lens Events בקבוצה שנטלה תוסף תזונה לעומת הקבוצה של תרופת הדמה. עם זאת, ירוד גרעיני (NS Cataract) היה פחות שכיח משמעותית בקבוצת התוסף, ואילו ירוד מסוג 
(PSC) Posterior Subcapsular Cataract היה שכיח יותר דווקא בקבוצה זו. לא נראתה השפעה על עכירויות קורטיקליות או על מספר ניתוחי הירוד שבוצעו בכל קבוצה. 

ויטמין C

Cהוא האנטי-אוקסידנט החשוב ביותר בעדשה. הוא נמצא בנוזל הלשכה בריכוזים של פי 50-30 מאשר בפלזמה. הרדיקלים החופשיים הטוקסיים שנוצרים בתגובה פוטו-כימית בנוכחות תורמי אלקטרונים, הופכים ל-Hydrogen Peroxide שהוא פחות טוקסי, דרך תגובת חיזור בתיווך חומצה אסקורבית (Ascorbic Acid Mediated Reduction). 
בניגוד לכך, עדויות ביוכימיות רבות מצביעות על תרומת החומצה האסקורבית לפרה-דיספוזיציה להיווצרות ירוד באמצעות תגובת חמצון. תנאים, כמו סוכרת, עשויים לתווך תגובת חמצון זו בעדשה, וכתוצאה מכך חלה ירידה בריכוז
GSH (גלוטטיון) בגרעין העדשה. רמות GSH נמוכות עשויות להוביל לעלייה בתוצרי פירוק של חומצה אסקורבית, שהם יותר פוטנטיים לתגובת  Glycation ולפיכך מגבירים Crosslinking של חלבונים אף יותר מגלוקוז. במספר ניסויים, כאשר העלו זרם של חומצה אסקורבית לעדשה של עכבר עם ביטוי יתר של טרנספורטר של ויטמין C (SVCT2) – התוצאה הייתה Browningשל העדשה (10). 
נתונים ביוכימיים, אם כך, מצביעים על פוטנציאל אנטי-קטרקטוגני, מחד גיסא, וקטרקטוגני, מאידך גיסא, של ויטמין
C. אולם, הנתונים האפידמיולוגיים תומכים יותר בראשון. 
במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצא קשר הפוך בין צריכת ויטמין
C ועלייה ברמתו בדם להיווצרות ירוד. הרמה האופטימלית של צריכת ויטמין C היא ככל הנראה > 130 מ"ג ליום. צריכה של יותר מ-300 מ"ג היא ללא אפקט מוסף (11). ככל הנראה, יש צורך בנטילת תוסף במשך 10 שנים כדי לקבל את האפקט האנטי-קטרקטוגני. 
התוצאות המצביעות על יחס הפוך בין רמת ויטמין
C להיווצרות ירוד הן בהתאמה לתוצאות במודלים in vitro לגבי תפקידם של אנטי-אוקסידנטים בעדשה. 
גם בהנחה כי לוויטמין
 Cאפקט מגן על העדשה, עולה השאלה אם יש תועלת בתוספי תזונה של ויטמין C גם באוכלוסייה מערבית עם צריכת ויטמין C סדירה ונאותה, או שמא חסר בוויטמין  C בתזונה הוא במתאם להתפתחות ולהחמרת ירוד, אך בהינתן מצב תזונתי טוב אין תועלת במתן תוספים. השוואה בין מחקרי אוכלוסיות במדינות נחשלות לעומת מחקרים דומים בעולם המערבי, עשויה לאפשר מענה חלקי על שאלה זו. ידוע כי במדינות, כמו הודו, אחוז הירוד באוכלוסייה הכללית גבוה משמעותית מזה שבמדינות מערביות, ובפרט ירוד מסוג PSC, ואילו רמות ויטמין C באוכלוסייה בעולם השלישי נמוכות מאוד ביחס לרמות הוויטמין באוכלוסייה המערבית. 
לפיכך, במחקרים המבוצעים בהודו, רמות ויטמין
Cבדם הן סמן לצריכתו בתזונה, בעוד באוכלוסייה המערבית ערך זה מושפע גם מתוספי תזונה. בהיבט זה, מעניין לראות כי במחקר הודי שנבדק בו קשר בין רמות ויטמין  Cבדם לסיכון לירוד, נמצא כי הייתה ירידה משמעותית ב-Odds Ratio להיווצרות ירוד ברמה גבוהות מ-6.5 μmol/Lשל ויטמין Cבדם, לעומת רמות נמוכות מערך זה. חשוב לציין שלא נצפו אפקטים מועילים ברמות גבוהות מ-15.4 μmol/L בדם (12). ה-US-India Case Control Study דיווח על עלייה ב- ORלירוד עם עלייה ברמות ויטמין C בפלזמה (13). 
מחקרי תצפית על רמות אנטי-אוקסידנטים בדיאטה או בדם באוכלוסיות מערביות הראו תוצאות שתומכות ביחס ההפוך בין רמות ויטמין
C לירוד, אם כי אין אחידות מוחלטת. יש שני מחקרים אירופאיים שהראו יחס הפוך בין רמות ויטמין C בפלזמה לירוד; מחקר איטלקי הראה שרמות ויטמין C בפלזמה של יותר מ- μmol/L65.5 לעומת μmol/L30.5 היו באסוציאציה לירידה ב-OR של ירוד גרעיני ו-PSC אך לא של ירוד קורטיקלי (14). מחקר ספרדי הראה ירידה ב-OR לירוד ברמות ויטמין C גבוהות לעומת נמוכות. בשני המחקרים האלה רמת ויטמין C בדם הייתה הרבה יותר גבוהה מאשר במחקר ההודי. אסוציאציה חיובית לאפקט מגן של רמות גבוהות של ויטמין  Cדווחה גם במחקרים תצפיתיים בארה"ב, אך לא בכולם (15). 
במחקר הודי עדכני ומקיף יותר של Ravindranוחב' שפורסם באוקטובר 2011 ב-Ophthalmology, נבחנה הזיקה בין חסר בוויטמין Cלהיווצרות ירוד באוכלוסייה הודית. במחקר רואיינו 5,638 תושבים בני 60, שנשאלו לגבי מצב סוציו-אקונומי וסגנון חיים (עישון, אלכוהול, שימוש ב-Cooking Fuel, עבודה ותזונה). נוסף על כך, המשתתפים במחקר עברו בדיקות עיניים כולל צילום עדשות, ונלקחו בדיקות דם לאנליזה של אנטי-אוקסידנטים ובכללם ויטמין C. ירוד על תת-סוגיו דורג לפי שיטת Lens Opacity Classification System III (LOCS III). במחקר זה שוב אושש היחס ההפוך בין רמות ויטמין C בדם להיווצרות ירוד (16). 
חשוב לציין כי במחקר זה לא נאספו נתונים על סוכרת, גורם סיכון ידוע לירודחשוב לציין כי במחקר זה לא נאספו נתונים על סוכרת, גורם סיכון ידוע לירוד באוכלוסייה מערבית. במחקר זה נמדדו רמות אנטי-אוקסידנטים בדם. יש מספר יתרונות למדידת הרמות בדם, ובכללם קבלת אומדן אובייקטיבי, ללא תלות ב-
Recall Bias שאופייני לשאלונים לגבי תזונה. חישוב רמות אנטי-אוקסידנטים מהדם מצריך שימוש בטבלאות מסודרות ואינפורמציה מדויקת על גודל המנות ודרכי הבישול – מקורות נוספים לטעות. חשוב לציין שמדידות בדם של ויטמין C וקרטנואידים, כפי שבוצעו במחקר זה, הם למעשה סמן לצריכה של פירות וירקות באוכלוסייה ההודית, וייתכן כי הזיקה שנמצאה משקפת השפעה של מיקרו-נוטריינטים אחרים בפירות ובירקות, כמו פלבנואידים ופולט. נכון להיום יש מעט מאוד מידע לגבי המיקרו-נוטריינטים הללו באטיולוגיה של עכירות העדשה. 

ויטמין E 

ויטמין  Eמצוי בריכוז גבוה בגרעיני חמניות, שקדים, תרד ועגבניות. מתן תוסף של ויטמין  Eלרוב מעלה באופן ניכר את רמתו בדם ביחס לרמה המקסימלית שניתן להגיע אליה דרך צריכת מזון העשיר בוויטמין E. הקשר בין ריכוז ויטמין E בדם או רמת צריכתו בתזונה להיווצרות ירוד גם הוא שנוי במחלוקת (5). 
מספר מחקרים גדולים ובהם מחקר ה-
AREDS וה-VECAT הראו שמתן תוסף ויטמין E לא השיג אפקט מיטיב משמעותי על התפתחות ירוד. במחקרים אחרים, כולל ה-NVP, נמצא שצריכה של ויטמין E ברמה גבוהה יותר, שימוש בתוסף או רמות גבוהות בדם הם באסוציאציה לירידה בסיכון לירוד גרעיני (7,5). לגבי ירוד קורטקילי, מרבית המחקרים שבוצעו לא הראו אפקט מיטיב, ואילו לגבי ירוד מסוג PSC, במספר מחקרים נמצא קשר ישר בין רמות צריכת ויטמין E בתזונה להיווצרות ירוד, כולל במחקר ה-CTNS. במחקרים אחרים, כמו ה-AREDS, לא נמצא אפקט כלל. 

קרוטנואידים 

הקרוטנואידים שנמצאים בעדשה ונקשרו לבריאותה הם לוטאין (Lutein) וזאקסנטין (Zeaxanthin). רמות של בטא קרוטן, הקרוטנואיד הידוע בשל חשיבותו כפרקורסור של ויטמין A, נמוכות בעדשה. לוטאין וזאקסנטין מצויים בריכוז הגבוה ביותר בעדשה, שם יש להם תפקיד בפילטרציה של אור כחול פוטוטוקסי ובניטרול של רדיקלים חופשיים. אכילת תרד, העשיר בלוטאין וזאקסנטין, נקשרה בירידה בסיכון לפתח ירוד. 
תוצאות המחקרים שבדקו את השפעת רמות לוטאין וזאקסנטין על היווצרות והתקדמות קרטקט אינן עקביות. 
מחקר ה-
(POLA) Population-Based Pathologies Oculaires Liées à l'Age הצרפתי שפורסם ב-2006 מצא תפקיד מגן מפני ירוד לקסנטופילים, ובפרט לזאקסנטין (17). במחקר זה נמצא גם יחס הפוך בין עלייה ברמת רטינול בפלזמה להיווצרות ירוד והצורך בניתוח להסרתו, אך יש מחקרים אחרים שדיווחו על היעדר זיקה כזו. 
במחקר ההודי של
Ravindran וחב' נבדק גם היחס בין לוטאין, זאקסנטין ורטינול בדם להיווצרות ירוד, והוצג יחס הפוך, אם כי בזיקה חלשה יותר מזו שתוארה לגבי ויטמין C, ובצורה בלתי עקבית בהתאם לסוג הירוד. 
מחקרים קודמים אחרים לא תמכו בתפקיד ההגנתי של לוטאין ו/או זאקסנטין (20-18). ה-FDA האמריקני קבע ב-2006 כי לא ניתן לבסס מסקנה מהמחקרים לעיל בנוגע לקשר בין צריכת לוטאין וזאקסנטין לסיכון לירוד (21). 
המחקר העדכני ביותר בנושא הוא מחקר פיני של
Karppi וחב', שפורסם באוקטובר 2011, ובדק את הרמות של לוטאין וזאקסנטין בדם של 1,689 משתתפים בגילים 80-61, והעריך את מספר מקרי הירוד באוכלוסייה זו (2). במחקר נמצא כי לאחר תיקון לפי גיל, מין, BMI, עישון, צריכת אלכוהול, רמות שומנים בדם, מספר שנות השכלה, שימוש פומי בסטרואידים, היסטוריה של סוכרת ויל"ד ושימוש בתרופות להורדת ל"ד – נצפה באחוזונים גבוהים של ריכוזי לוטאין וזאקסנטין בפלזמה כ-40% פחות סיכוי לירוד גרעיני בהשוואה לאחוזונים הנמוכים. 
לגבי צריכת בטא קרוטן בתזונה או מתן תוסף שלו, בוצעו עד כה שני מחקרים שהראו באופן משמעותי סטטיסטית שעלייה בצריכתו מורידה סיכון לירוד גרעיני. כמו כן, תואר קשר הפוך בין צריכת אלפא קרוטן או ריכוזו בפלזמה לסיכון לפתח
(NS) 17,2
ריכוזים גבוהים של ליקופן בפלזמה (המצוי בעגבניות, אבטיח, גויאבה, אשכולית אדומה ופפאיה), עשויים להיות גם הם בעלי אפקט מגן לירוד תלוי גיל (17,12,2). 

פחמימות

מרבית המידע על תזונה ומחלות עיניים תלויות גיל מקורה במחקרים שבדקו מרכיב תזונה בודד. המחקרים הללו נוטים להתעלם מהאינטראקציה והמתאם בין מרכיבים תזונתיים ומכך שקשה יותר לאתר אפקט מזערי של מרכיב תזונתי יחיד. 
כיוון שגליקציה וגליקוזידציה הם פגיעות מולקולריות חמורות שמערבות מרכיב של עקה חמצונית, רצוי לדון גם בזיקה אפשרית בין צריכת פחמימות לסיכון לירוד תלוי גיל. 
מחקרים ביוכימיים ואפידמיולוגיים עדכניים מצביעים על כך שעלייה בחשיפה לפחמימות עשוי להיות בעל אפקט מזיק לעין. נתונים מה-NVP של ה-NHS מראים זיקה בין צריכה כוללת גבוהה יותר של פחמימות לעלייה בסיכוי לפתח עכירויות קורטיקליות, ואינדקס גליקמי גבוה יותר הוא בזיקה גבוהה יותר לפתח AMD מוקדם (5).

אומגה 3 

אף כי לא ידוע על תפקיד ביולוגי של חומצות שומן אומגה 3 במנגנון היווצרות ירוד, במחקר אוסטרלי שפורסם בשנת 2007, ה-(Blue Mountains Eye Study) BMES (22), נחקר הקשר בין צריכת מאקרונוטריינטים, והשכיחות של ירוד ב-5 השנים העוקבות. למחקר זה גויסו 3,654 משתתפים בגילים מבוגרים מ-49 שנה. מתוכם 1,988 משתתפים מילאו את שאלון התזונה (85%). צילום עדשה שימש להערכת ירוד בתחילת המחקר ובסופו, תוך שימוש ב-Wisconsin Cataract Grading Method. לאחר תיקון לגורמי סיכון אחרים ידועים לירוד, נמצא כי צריכה מוגברת בדיאטה של חומצות שומן אומגה 3 (N-3 PUFA), היו בזיקה לירידה בשכיחות להתפתחות ירוד גרעיני. ה-OR של המשתתפים שדיווחו על צריכה גבוהה ביותר לעומת אלה שדיווחו על הצריכה הנמוכה ביותר היה 0.58 (95% CI, 0.35-0.97). 
לגבי ירוד
PSC, צריכה גבוהה יותר של חלבון הייתה בעלת אפקט מגן
(OR 0.28; 95% CI, 0.10 to 0.76). התוצאות היו מובהקות סטטיסטית. לא נמצא קשר בין מאקרונוטריינטים בדיאטה לשכיחות ירוד קורטיקלי. 
תוצאות אלה עולות בקנה אחד עם תוצאות קודמות של מחקר פרוספקטיבי מ-2005 על צריכת שומן והסיכון לצורך בניתוח ירוד בנשים בארה"ב (23). במחקר זה נכללו יותר מ-71,000 נשים, והמעקב בוצע במשך 16 שנה. גם במקרה זה נשים שצרכו כמויות גבוהות יותר של אומגה 3 בתזונה ודגים בפרט, הראו סיכון נמוך יותר לצורך בניתוח ירוד. 
 

סיכום

נושא התזונה כאמצעי למניעת מחלות תלויות גיל ובכללן ירוד עומד היום בחזית המחקר התזונתי בעולם, בניסיון לקבוע מהי האסטרטגיה המניעתית המועדפת לדחיית התפתחות והתקדמות ירוד באמצעים זמינים וזולים. 
בהיבט זה, חשוב לזכור שנטילת מינון גבוה של ויטמינים טומנת בחובה גם סיכונים. למשל, ידוע כי מעשנים הנוטלים מינון גבוה של בטא קרוטן נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן ריאה, לתמותה מסרטן ריאה וכן למוות ממחלה קרדיו-וסקולרית. כמו כן, נשים הנוטלות תוסף ויטמין
A נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח שבר של צוואר הירך. על פי ה-Iowa Women’s Health Study שפורסם באוקטובר 2011, ובדק יותר מ-38,000 נשים מבוגרות שדיווחו על נטילת תוספי תזונה, נמצאה זיקה אפשרית בין נטילת תוספתי תזונה לעלייה בסיכון לתמותה בנשים, בפרט בקרב נשים הנוטלות ברזל (24). 
דרושים מחקרים נוספים ארוכי טווח במטרה להגיע לתוצאות אחידות ועקביות יותר לגבי יעילותם של מרכיבי תזונה מסוימים או שילוב שלהם בתזונה או כתוספי תזונה למניעת ירוד. כמו כן, חשוב לקבוע פרופיל בטיחות ולהכריע בסוגיית הגיל האופטימלי להתחלת התערבות תזונתית למטרה זו. 

 

     רופאה פרטית/ מבוטחי "כללית מושלם"
       טלפון :  03-7557111, שלוחה 4
    הסרת משקפיים : "אסותא אופטיק"
טלפון:   03-7643004