קרנית מלאכותית
קרנית מלאכותית
מספר קרניות מלאכותיות מיוצרות כיום בעולם, Boston Keratoprosthesis הנה אחת מהן. פיתוחה של פרוטזה זו ב-20 השנים האחרונות הביא לייצור של פרוטזה בעלת מבנה פשוט יחסית, הדורשת ניתוח דומה מאוד להשתלת הקרנית הסטנדרטית, ובעל שיעור הצלחה גדול.
מבנה
מכשיר זה בנוי בצורת קולר collar button, ומורכב מפלאטה קדמית ואחורית המחוברות זו לזו באמצעות "גזע" המשמש כרכיב האופטי, והפלאטה האחורית "ננעלת" בעזרת טבעת טיטניום.
עיצוב זה של הקרטופרוסטזיס עבר מספר שינויים מאז שנות ה 60. כיום שני סוגים עיקריים קיימים בשוק:
Type I
זהו הסוג הנפוץ ביותר, המועדף בעיניים עם מכאניזם הפרשת דמעות ומצמוץ סבירים.
ה krpo עשוי מחומר אינרטי ושקוף (PMMA= polymethyl methacrylate). החלק האופטי הקדמי הנו דמוי בורג, קוטרו 3 מ"מ, והוא מוברג דרך שתל קרנית ודרך הפלאטה האחורית, וננעל באמצעות טבעת טיטניום. הפלאטה האחורית, העשויה מטיטניום או מ PMMA, בנויה מחורים רבים. חורים אלו נועדו לאפשר הזנת שתל הקרנית על ידי נוזל הלשכה. עיצוב זה מנע וסקולריזציה ותמס של השתל.
Type II
סוג זה של kpro שמור למקרים קשים ביותר של עין יבשה או מחלות פני שטח העין. העיצוב דומה לזה של סוג I,אלא עם תוספת של 2 מ"מ קדמיים שנועדו לחדור דרך עור העפעף. בסוג זה מבצעים טרסורפיה קבועה של העפעפיים והפרוטזה מועברת דרך העפעף
מבחינה אופטית, שני סוגי הקרטופרוסטזיס מיוצרים עם טווח של כוח דיופטרי, כך שיתאימו לאורך העין של החולה. ניתן להזמינם לחולה פסאודופאקי או אפאקי. הייצור וההפצה של הפרוטזה מבוצעים ב:
Massachusetts Eye and Ear Infirmary (MA, USA).
הניתוח
מאחר ו k pro type I הוא הניתוח הנפוץ, נפרט בזאת פרטי ניתוח זה.
מאחר וניתוח קרטופרוסטזיס הנו ארוך יותר מהשתלת הקרנית הסטנדרטית, ההרדמה המומלצת הנה כללית, אך ניתן לבצע גם בהרדמה מקומית (רטרו או פריבולברית).
מתן אנטיביוטיקה לוריד בתחילת הניתוח cefazolin 1 mg, באם אין רגישות.
במהלך הניתוח מבוצעת הטמעה של המלאכותית לשתל קרנית ( תמונה 1), ואלו נתפרים לקרנית המקבל באופן דומה להשתלת הקרנית הסטנדרטית. בארצות בהן העלות או הזמינות של קרניות להשתלה לא מאפשרים שימוש בקרנית של דונור, ניתן לבצע האינקורפורציה של הקרטופרוסטזיס לקרנית המקבל עצמו.
השלב הראשון בניתוח כולל הכנת הקרנית המלאכותית להשתלה.
קרנית הדונור נחתכת בקוטר של 8.5 מ"מ בעזרת trephine. בהמשך מבוצע חור בקוטר 3 מ"מ במרכז כפתור הקרנית בעזרת puch. באופן זה, מועבר החלק האופטי של הקרטופרוסטזיס ( בצורת בורג) דרך כפתור הקרנית המחורר ודרך הפלאטה האחורית . כל מנגנון זה ננעל באמצעות ה locking ring מטיטניום. בשלב זה ה graft- prosthesis מוכן להשתלה בקרב המקבל.
השלב השני כולל השתלת הקרנית המלאכותית במקום קרנית המקבל מבוצעת טרפנציה של קרנית המקבל בקוטר 0.5 מ"מ קטן מקוטר השתל- פרוטזיס. ( על פי רוב 8 מ"מ). הטרפנציה מבוצעת לעומק 2/3 הקרנית, ומבוצעת צריבה של כלי דם מדממים. בהמשך, מבוצעת חדירה ללשכה הקדמית וכריתת כפתור קרנית כמקובל.
האיריס אינו נכרת בניתוח זה. מומלץ לבצע iridotomy, וכמו כן, מומלץ לכרות העדשה הקריסטלינית בניתוח ולהשתיל עדשה ב bag או בסולקוס. באם יש פריצה של ויטראוס בניתוח, יש לבצע ויטרקטומיה קדמית נדיבה.
בשלב הבא, ה graft- prosthesis נתפר במקומו ב16 תפרי ניילון 10/0 או ב 12 תפרי ניילון 9/0. מבוצעת קבירת התפרים בקרנית, ועדשת מגע רכה (בקוטר 16 מ"מ) מושמת על פני הקרנית. עדשת מגע זו מונעת התייבשות הקרנית ותמס שלה. יש צורך בשימוש בעדשה רכה מסוג זה מרגע הניתוח והלאה.
טיפול בתר ניתוחי
בדיקות מעקב מבוצעות יום לאחר הניתוח, שבוע, 3 שבועות ואחת לחודש עד לשנה . בהמשך – אחת למספר חודשים.
כמו כן, יידרש טיפול ממושך בטיפות אנטיביוטיות.