ממצא חשוב שהתברר הוא המתאם גבוה בין העלייה החדה במספר הלוקים בדלקת זיהומית של הקרנית לבין העליה במספר מרכיבי עדשות המגע. 

עדשת המגע יוצרת אזור נח להתפתחות של חיידקים בינה לבין קרנית העין.

עיקר הזיהומים מקורו בשק הלחמית והעפעפיים, באופן נורמלי נשטפים זיהומים אלו ע"י הדמעות המיוצרות באופן קבוע ומועברות על פני הקרנית בפעולת המצמוץ. העדשה אינה מאפשרת שטיפה קבועה של הקרנית ע"י הדמעות.

המצב מחריף כאשר נרדמים עם עדשות המגע וכמות הדמעות המופקת יורדת.

סיבה נוספת להתפתחות הדלקות היא הפגיעה המכנית בשכבת האפיתל המגנה על פני הקרנית. שכבה זו דקה ורגישה. היא מהווה מחסום וחציצה מפני חדירת זיהומים לקרנית.

החיכוך הקבוע של עדשת המגע עם האפיתל גורם לנזק המאפש חדירה קלה יותר של מזהמים אל הקרנית.

אחת הבעיות אשר הולכות ותופסות תאוצה היא העמידות אותה מפתחים החיידקים לתרופות שונות. נוצר צורך קבו ע לפתח דורות חדשים של תכשירים אשר יהיו יעילים במלחמה נגד החיידקים התוקפים את העין.

דוגמה לחיידק שכזה הוא פסאודומונס אארוגינוזה אשר נמצא בשכיחות גבוהה בקרב מרכיבי עדשות המגע, חיידק זה אלים מאד והוא פיתח עמידות גבוהה בפני תכשירים אנטיביוטיים.